מודלים של אימפקט

״איך עושים את זה??״ | מודלים של אימפקט- שבוע #22

אנחנו מדברים הרבה על אימפקט (שורת רווח חברתית/ אקולוגית וכלכלית גם יחד), אבל איך עושים את זה בפועל? 🤔

בשבועות הקרובים נסקר כמה מודלים אפשריים, יחד עם מקרי בוחן בשטח של חברים מהקהילה (מוזמנים להציע את עצמכם גם).

1. סובסידיה: מצב בו הקונה הוא לא קהל היעד של הסיוע, ואז המוצר/ השירות מתומחרים גבוה יותר, כדי לסבסד את מוצר/ שירות לאוכלוסיה נזקקת. בתוך זה ניתן לכלול גם את buy one, get one כאשר מוצר אחד נתרם על כל קנייה.

במודל הזה נקטה חברת הנעליים TOMS שתרמה מהמותג לילדים באפריקה.

2. תרומה: צד אחד מוותר על הרווח שלו לגמרי/ לוקח מחיר מוזל, ותורם את ההכנסות למטרה אחרת. לדוגמא הופעת הענק LIVE AID שבה הופיעה להקת queen האגדית, U2 ובוב מקרטני. גם @עמית פרקש כאן עשה אירוע התרמה עם ירדן ג׳רבי :)

3. מעשר/ פרו בונו: מודל דומה, בו סכום מסויים מההכנסות מפעולה עסקית שגרתית נתרמים למטרה חברתית/ סביבתית. בפירמות של עורכי דין/ שירותי ייעוץ מקובל לתת מקרים פרו בונו (״לטובת הציבור״ בלטינית)- בהם חלק מכוח האדם בחברה מוקצה למקרים שאין עליהם תשלום, אך יש להם חשיבות חברתית. גם הקמה של מחלקה חברתית יותר, שלא מצפים ממנה לרווח מוחשי, נכנסת תחת הקטגוריה הזאת.

4. יצירת win-win: מענה לצורך חברתי בצורה שמייצרת רווח כלכלי (שזה בעיני הכי מעניין). איך?

1. >> מאנדיי זיהתה צורך אצלם בחברה ובמשק של חוסר בכוח אדם מנוסה לפי הסטנדרטים שלהם. לכן הקימו אקדמיה- Monday-U - להוראת המקצועות המבוקשים, כאשר חלק מהבוגרים זכו להשמה במאנדיי, והשאר בחברות אחרות. מאנדיי גם הקימה מוצר מיוחד לעמותות, ומחלקה שעוזרת להן להתקין את התוכנה ובכך לייעל את ההתנהלות הארגונית שלהן. אז אמנם יש הנחה לעמותות, אבל עדיין יש רווח לשני הצדדים :) אם אתם עמותה- מוזמנים לראות: https://monday.com/nonprofits

1. >> העמותה Place-il שהייתה איתנו בכנס (שלומית אלמוג) זיהתה את כשל השוק בין המון כוח אדם מאוכלוסיות בתת-ייצוג עם יכולות+ רצון לעבודה בשכר גבוה יותר, לבין המחסור בג׳וניורים בשוק ההייטק. לכן הם מכשירים אנשים עם פוטנציאל מהאוכלוסיה החרדית והערבית, בתהליך הכשרה וקבלה מיוחד עם שיתוף-פעולה של החברות הגדולות במשק. המודל העסקי- להרוויח על השמות מוצלחות, כמו כל גוף סורסינג מוצלח.
   

2. >> חברת tech for good- יוצרים פתרונות טכנולוגיים עבור מטרות חיוביות, כמו פתרונות דיגיטליים להפגת בדידות לקשישים, סיוע לפליטים, הצלת מזון, מניעת אלימות כלכלית נגד נשים ועוד. הלקוחות המשלמים הם גופים עסקיים, ממשלות ועמותות.
   

3. >> גופי כלאיים כמו ״החברה לפיתוח רהט״ שפועלת בשיתוף עם העירייה, אך מוצאת מקורות מימון מגוונים לפיתוח הפרוייקטים.
   

4. >> ״זבל של אדם אחד, הוא אוצר של אדם אחר״ - לקחת משהו שאחרת היה מתבזבז, לטובת שימוש חיובי. לדוגמא, יוזמת ״מתחשבים״ של משקיע האימפקט יואל חשין, שלקחה מחשבים משומשים וחידשה אותם לטובת אוכלוסיות מוחלשות.
   

5. חברות נתמכות רגולציה חברתית: חברות שהוקמו כדי לתת פתרון לחוק שהמטרה שלו היא לשמור על/ לקדם את החברה או הסביבה. לדוגמא, אם יש חוק להפחית את טביעת הרגל הפחמנית, וחברה אחרת תיתן ייעוץ ופתרונות כיצד לעשות זאת.

6. מימון ציבורי: הקמת מיזם לקידום מטרות ה-SDG של האו״ם או מטרות שיש להן אינטרס ממשלתי/ עירוני על בסיס תקציב ציבורי (בכנס מילנה יערי הזכירה שאלו מקורות מימון שלסטארטאפים רגילים אין).

כדי להקים מיזם כזה, שווה לברר:

• מכרזים של המדינה וגופים שונים (לדוגמא USAID והבנק העולמי לא עושים עבודת שטח בהרבה מקרים, אלא נותנים מימון לגופים שמבצעים את הפעילות בשטח),

• מה סדר העדיפויות של אותו גוף, ואז להבין איך להשיג מימון/ להציע הצעה אטרקטיבית מספיק לקידום אותן מטרות, בצורה שאותו גוף לא יכול לבצע לבד/ שייקח לו הרבה יותר זמן בלי המשאבים שלכם. לדוגמא אחת המטרות של הממשלה היא שילוב יותר חרדים וחרדים לשעבר בהשכלה הגבוהה, וכך הלל - העמותה ליוצאים בשאלה- משיגה 3 מליון שח בשנה על שירותים למדינה.

בוודאי יש עוד, זה רק סיכום ראשוני :) מוזמנים לשתף בעוד מודלים מעניינים שאתם מכירים!!

מה המודל שהכי מוצא חן בעיניכם, או שאתם כבר מקיימים?