יש לכם תינוק. פוטנציאל אין סופי להפוך לכל דבר, כמעט.
איך אתם בתור הורים, מחנכים או קובעי מדיניות עושים שהוא באמת יגיע למקסימום הפוטנציאל שבתוכו?
היינו נותנים לו מרחב, תגידו. עצמאות. להתנסות בעצמו, לחקור. למצוא מה מעניין אותו.
אולי היינו בונים לו תכנית למידה אישית.
היינו נותנים לו להכיר את העולם- דרך הרגליים והידיים, לחוות, לטייל.
עד כאן, מסכימים?
אני מניחה שכן.
אבל מה קורה בפועל?
הילדים הולכים לגן, ושם מדביקים להם על הקיר ציור של חרצית, שלכת, צב, ואם יש להם מזל- כמה פעמים בשנה תגיע מדריכה עם חיה כלשהי, והם ילטפו אותה.
הילדים הולכים לבית ספר, שם סמכות אחת מכתיבה מלמעלה מה צריך לעשות כל רגע. רוב היום יושבים, חוץ מההפסקות. לומדים ידע תיאורטי, מובנה, כולם לומדים אותו דבר בלי יכולת בחירה אישית.
הילד לא רוצה ללכת לבית ספר יותר.
אז מכריחים או מאלצים אותו. מנסים להסביר בהגיון.
אבל הוא לא רוצה, ואנחנו רק מלמדים אותו שהרצון שלו לא חשוב.
וכך במשך שנים הילד נכנע למערכת, לחוקים, כללים, הגיון, מקצועות, סטנדרטים- שטובים מאוד לתעשייה- אבל אולי הם לא טובים לו.
ואז אנחנו מתפלאים שהוא יוצא מהמערכת בגיל 18 ולא יודע מה לעשות בחיים. אולי עד גיל 25, 30, 40– הוא לא יודע. כי לימדו אותו שהרצון שלו פחות חשוב מהכללים. בכלל, לא לימדו אותו איך לגשת לרצון, מה זה.
ואם המערכת רגילה כל כך להכתיב, והוא רגיל כל כך להקשיב ולציית- איך אפשר לצפות שיום אחד הוא פשוט יהיה אקטיבי וייקח אחריות?
זה נשמע קיצוני, אבל ביותר מדי גנים ובתי ספר, זאת הנורמה. ואפשר לחשוב ש״זה רק מערכת החינוך״, אבל לא, התוצאות של זה משפיעות על כל החברה שלנו. בין אם זה זהות מקצועית, עבודה, מערכות יחסים, או סיר הלחץ של המשפחה. אנחנו פשוט מתרחקים מעצמנו יותר ויותר.
ביום חמישי, נבקר ב-3 מקומות חינוכיים שעושים את זה אחרת:
חינוך יער- בו הטבע הוא במרכז, משתמשים בטבע כמרחב וכלי למידה. מרגישים בידיים, משתמשים בגוף, מתנסים, נזהרים, נשארים מחוברים. מה הסכנות? מה ההשלכות? האם הילדים האלה פחות או יותר מוכנים להמשך החיים? האם יש להם יותר בטחון עצמי? יותר או פחות ידע?
חינוך מונטסורי- חינוך ששם את הילד במרכז, ושם דגש על מוטוריקה עדינה והתפתחות לפי שלבים. במוסדות לימוד מונטסוריים תמצאו הרבה מרחב להתנסות פיזית, ותפיסה של המורה כמדריך, שתפקידו לעזור לילד להתפתח ולמצוא את החוזקות שלו. איך זה קורה בפועל? במה זה שונה מהחינוך הרגיל? נבקר בחינוך מונטסורי חרדי לבנות- חיה מוזרה וחדשנית ביותר.
פיתוח צוות הוראה- מרכז פואנטה מכשיר מורים ללמידה שמתאימה ל 2023, עם הדפסת תלת מימד, יצירת פודקאסטים משותפים ועוד, כך שהתלמידים יוכלו להתנסות במיומנויות הללו עוד תוך כדי הלימודים. למה זה חשוב? איך הכיתה מגיבה? איך עושים מלמידה אטרקציה?
כל זאת ועוד, בסיור שלנו, בחמישי הזה בירושלים. לפרטים נוספים
את הסיור ארגן עבורנו נמרוד בן נח, מנהל בי״ס דמוקרטי.
Comments