מה הקשר בין גלישה לחינוך??
רובכם כנראה שמעתם על הגל שלי, אבל אם לא, זה הזמן.
מדובר בעמותה שקמה לפני 10 שנים, שמטרתה לעזור לבני נוער בסיכון באמצעות גלישה.
״רגע, אבל מה הקשר גלישה? מה, אפשר גם לעשות חוג קרמיקה ולקרוא לזה כלי חינוכי??״ (#סליחה_על_השאלה)
והתשובה: אם יש מאחורי זה מודל חינוכי, אז כן.
חוג קרמיקה יכול להיות סתם חוג קרמיקה, או שהוא יכול להיות כלי להעצמה אישית ופיתוח יכולות- אם עושים את זה נכון.
אז מה המודל החינוכי מאחורי הגל שלי?
במשפט אחד, המוטו שלהם: ״כמו בים, כך גם בחיים״.
כלומר העברת כישורים שנלמדים בים- אל חיי היבשה.
אני הסתכלתי על זה כמו טיפול דרך אומנות או משחק: האומנות/ משחק/ גלישה במקרה הזה, הם רק אמצעים להשיג 5 מטרות:
לדבר על נושאים רגישים בדרך עקיפה, ללמוד דרך הכלי מיומנויות שישמשו בחיים הרגילים. לדוגמא: אם תגידי לילד ״למה אתה מוותר כ״כ מהר על הלימודים??״ כנראה שהוא יירתע/ לא יידע מה לענות. אם תראי שהוא מוותר מהר בזמן הגלישה, תוכלי לפתח שיחה על זה ולתת עצה כלשהי, והוא יוכל להבין וליישם אותה בפעם הבאה שייתקל בסיטואציה דומה בחיים.
ליצור קשר משמעותי ארוך טווח דרך הפעילות. אנשים ייפתחו לאנשים שהם מכירים לאורך זמן ושהרוויחו את האמון שלהם. הגלישה נותנת הזדמנות להכיר ולבנות אמון עם דמות אח בוגר חיובית (שחסרה במיוחד אצל נוער בסיכון).
השתייכות לקהילה באותו מצב, שעוברת תהליך זהה יחד, חברים חדשים לילדים בודדים.
שיח על ערכים חיוביים- יצירת עולם תוכן חדש. במקרה הזה- שמירה על הסביבה והים.
תעסוקה- לפעמים הדרך הכי טובה למנוע פעילות שלילית היא פשוט למלא את הואקום בדברים חיוביים או ניטרליים.
ומה עוד הופך אותם למוצלחים (לפי האתר שלהם)?
תכנית ארוכת טווח שמורכבת משלבים, לפי שלבי התפתחות, כולל הפיכתם למדריכים בעצמם
עבודה משותפת עם מערכת החינוך
יצירת חווית הצלחה אמיתית
תקשורת מקרבת
מודל הסמכות השלמה- סמכות שמצליחה להכיל קרבה, חכמה, הגנה ומעשיות בצורה מורכבת
מדידה והערכה
השקעה בצוות
עוד דברים מעניינים:
העמותה מנהלת (נכון ל2021) תקציב של 7 מליון ש״ח בשנה, רובו מתרומות, 500,000 ש״ח תמיכה ממשרד החינוך.
הכל תלוי במייסדים: הצוות המייסד מוקם מ 2 אנשי חינוך-טיפול (תואר שני) עם זיקה לים כמצילים ומדריכי גלישה מוסמכים. (מלמד על החשיבות של תעודות והבנה בתחום, ועל שילובים ייחודיים)
מתחילים ב- POC מוצלח: התחילו עם 10 תלמידים בלבד, וזה גדל יחד עם ההצלחה.
העבודה עם גלישה- מיומנות פיזית שמעוררת הרבה אדרנלין- היא גאונית לעבודה עם נוער בסיכון, שאצל חלק גדול מהם הבעיה היא שהם ״מפריעים בשיעור״ ועם הפרעות קשב וריכוז- aka עם אינטלגנציה קינטית גבוהה, או פשוט צורך לזוז, ונטייה להתנהגות סיכונית וצורך בריגושים.
כיף: לא יודעת אם יצא לכם להיות חלק מהפעילות של הגל שלי, לי יצא במקרה להיות באירוע אחד, ואני חושבת שעצם העובדה שגולשים הם אנשים כיפיים גורמת לכך שיש הווי כיפי בקבוצות, מה שמעודד התמדה.
אין בושה: בניגוד לכל מיני פעילויות חינוכיות אחרות שהן מביכות/ שיש עליהן טאבו כמו ללכת לטיפול, גלישה היא פעולה ״מגניבה״ ולכן לנוער אין בעיה להזדהות עם הדבר הזה- להיפך, זה נותן להם ערך מוסף בכך שהם נחשבים מגניבים.
בשנים הראשונות הם השתמשו באופן לא חוקי במבנה נטוש 🤭
במקביל לעמותה פועל גם עסק חברתי- ״על הגל״, מוסד ללא כוונת רווח (חל”צ), התומך בעמותת ״הגל שלי״. לפי האתר: ״אנחנו מפיקים אירועי גלישה, סדנאות מנהלים וימי גיבוש, בשילוב תוכן חוויתי עם ערך חברתי מוסף. ב״על הגל״, אנחנו סוגרים מעגל – בני הנוער, בוגרי עמותת ״הגל שלי״ הופכים מחניכים למדריכים, לאחר הכשרה מקצועית ובהסמכת מכון וינגייט.״
מקורות להרחבה:
אתר הגל שלי https://hagalsheli.co.il/
על מודל הסמכות השלמה https://www.anathortig.co.il/blank-4
סרטון שלהם עם סיפורי מקרה:
מה דעתכם? איך תוכלו לשלב את הדברים האלה בעבודה שלכם עם ילדים ובני נוער?
לקבלת הקטעים למייל:
Comentários