5 דברים שלא ידעתם על אימפקט

מתוך הספר ״אימפקט״ של סר רונלד כהן

1. זה תלוי בגיל: מחקרים מראים שמילניאלס (בני 30~) נוטים להשקיע בארגונים שנותנים עדיפות לתועלת הכלל יותר מכל דור קודם, ושהסיכוי שלהם להשקיע בחברות עם השפעה חברתית חיובית גדול פי 2. דור ה- Z אפילו יותר איכפתיים, ומוכנים לשלם יותר ולקבל פחות שכר רק כדי לתמוך באג׳נדות חברתיות וסביבתיות שחשובות להם.

2. זה גדל: מאז 2016, שוק השקעות האימפקט הכפיל מדי שנה את גודלו, כשב2022 הגיע ל 351 מיליארד $. השערות שונות מניחות שהשגת מטרות ה SDG של האו״ם יידרשו 30 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב. השקעות אימפקט מאפשרות הגעה לקהלים מגוונים ולהזדמנויות חדשות (כמו למשל micro-finance- הלוואות בסכומים קטנים לאוכלוסיות שאין להן נגישות לבנקים בכלל. מסתבר שה ROI כל-כך טוב שחברות פרטיות התחילו להכנס לתחום).

3. זה משתלם: אג״ח (אגרת חוב) חברתית היא ביטוי להסכם של המדינה מול משקיעים, להשקיע במטרות חברתיות תמורת רווח עתידי. הדוגמא הראשונה לכך היא אג״ח של ממשלת בריטניה בהובלת סר רונלד כהן לשיקום אסירים.

הנחת היסוד הייתה שאסירים עולים למדינה הרבה מאוד, ולרוב חוזרים לפשע גם אחרי השחרור. תמורת סכום כסף מסויים שיגוייס ממשקיעים פרטיים ויושקע בפעילויות שיקום, המדינה יכלה לחסוך את המיסים שיושקעו בכליאה, משפט, שיטור ועוד. וזה עבד, ואפילו יותר טוב מהצפוי!!! אגרות חוב כאלה כשהן מתוכננות נכון יכולות להיות יותר יציבות מהשקעות אחרות, מכיוון שהן לא תלויות בשוק המניות או הריבית.

(לפרטים הטכניים: 6.7 מליון דולר הושקעו בספקים שכבר עבדו עם אסירים בכלא פיטרבורו. התנאי היה שתוך 5-7 שנים שיעור החזרה לפשע יירד ב 7.5 אחוז בהשוואה לקבוצת ביקורת. אם זה יעבוד- הכסף יוחזר למשקיעים עם ריבית שתעלה ביחס להצלחה. אם זה לא יעבוד- הכסף לא יוחזר למשקיעים. אם זה יעבוד, הממשלה בעצם תשלם למשקיעים 30-50% מהכסף שנחסך בזכות העובדה שהאסירים לא חזרו לפשע- כך שאם זה מצליח, היא נשארת עם עודף ביחס למצב הנוכחי.

ומה קרה בסוף? התכנית השיגה הפחתה של 9.7% בחזרה לפשע, והניבה למשקיעים תשואה של 3.1% בשנה.)

4. זה בטוח: בהשקעות אימפקט אפשר למדוד יותר בקלות את האפקט החיובי, מאשר האפשרות להעריך את הסיכון בהשקעות רגילות. השקעות אימפקט חורטות על דגלן את המדידה של ההשפעה בסוף, וכן מקטינות את הסיכון להשקעה בדברים שבסוף הרגולציה תגדע. למשל משקיעים מפורסמים שונים שביקשו מחברות הפורטפוליו שלהן לשים לב לטביעת הרגל הפחמנית שלהן, כדי להמנע מקנסות/ מיסוי אפשריים, תחת הכותרת ״למשקיעים יש כוח, והם חייבים להשתמש בו.״ גם אנשים פרטיים איימו על קרנות הפנסיה שימשכו את החסכונות שלהם אם ישקיעו בחברות עם השפעה שלילית.

5. זה דורש: מה ההבדל בין השקעות ESG להשקעות אימפקט? השקעות ESG (environmental social goals) הן יותר כמו המלצה לחברות- ״היי, הנה כמה קווים מנחים, יכולה לוודא פליז שאת לא הורסת את העולם? כן? תודה״. זו קריאת כיוון מעולה אבל היא משאירה הרבה מקום לבחירה של החברה מה חשוב לה ומה לא (לדוגמא קוקה קולה יכולה לייסד קרן פילנתרופית לכאורה, ובה בעת לגרום לסכרת, השמנה וזיהום סביבתי. כן, היא באמת עושה את זה.).

השקעת אימפקט שונה מ ESG ב2 דרכים:

1. היא מחייבת מדידה של התוצאות שמתקבלות,

2. היא שואפת לרווח מתוך ההשקעה החיובית. כלומר יצירת מצב של win-win - המשקיעה מרוויחה כשהמטרה החיובית מצליחה, ולא מרוויחה אם לא. וכידוע, לאנשים איכפת מרווח אישי, ומוטיבציה עסקית נותנת דלק pretty much לכל העולם, לכן אפשר לסמוך עליה שהיא תהיה אפקטיבית לטווח הארוך יותר מתרומה.

עם זאת לא הכל ורוד, זה דורש חשיבה יצירתית ושבירת מוסכמויות, ועדיין יש תחומים יותר רווחיים שקשה לפקפק עליהם (בין אם אלו תעשיות ממכרות/ מזיקות כמו טבק, מין, אלכוהול, משחקי מחשב והימורים, או סתם דברים שהערך שלהם מאוד ברור כמו נדל״ן, סייבר ופיננסים).

לקבלת התוכן בניוזלטר- https://mailchi.mp/423d25800650/5lo00jircv

לקבוצה השקטה: https://chat.whatsapp.com/K6aq1kskgyb3qrmXxiLLV6